הטיפול בסוכרת השתנה באופן משמעותי בשני העשורים האחרונים. החוקרים בחנו את השינויים בשימוש בטיפול רפואי ובהוצאות הרפואיות הקשור לסוכרת בין השנים 1987 ל-2011.
עוד בעניין דומה
החוקרים השוו את ההוצאה הרפואית לאדם ואת השימוש בשירותים רפואיים לאדם בקרב מבוגרים מעל גיל 18 עם או ללא סוכרת בשלוש נקודות זמן: ב-1987 תוך שימוש בסקר ההוצאה הרפואית הלאומית (National Medical Expenditure Survey), ובשנים 2001-2000 וכן בשנים 2011-2010 תוך שימוש בנתונים מפנל סקרי ההוצאות הרפואיות (Medical Expenditure Panel Surveys).
סוגי השירותים הרפואיים שנבחנו כללו: טיפול בחולים מאושפזים (inpatient), ביקורים במלר"ד, ביקורים במרפאות חוץ (outpatient visits), תרופות מרשם ושירותים אחרים. בנוסף החוקרים בחנו את השינויים ביחידת עלות, שהוגדרה כהוצאה למפגש בו ניתן שירות רפואי.
הרף העליון של ההוצאה הרפואית לסוכרת לכל אדם הייתה 2,588$ (כ-10,300 ₪, רווח סמך 95%: 2,265$-3,104$), 4,205$ (כ-16735 ₪, רווח סמך 95%: 3,746$-4,920$) ו-5,378$ (כ-21,400 ₪, רווח סמך 95%: 5129$-5688$) בשנים 1987, 2001-2000, ו-2011-2010, בהתאמה. העלייה הכוללת בהוצאות הייתה 2,790$ (כ-11,100 ₪), מתוכה 55% מיוחסים לתרופות מרשם, 24% להוצאות אשפוז, 15% לביקור במרפאות חוץ, ו-6% לביקורים במלר"ד ולהוצאות אחרות.
העלייה בהוצאה על תרופות מרשם נגרמה הן בשל העלייה בשימוש והן בשל העלות ליחידה. העלייה בהוצאות מביקורים במרפאות חוץ הושפעה כולה מהעלייה במספר הביקורים, ולעומת זאת העלייה בהוצאות האשפוז ובהוצאות הביקורים במלר"ד נגרמה בשל העלייה ביחידת העלות.
החוקרים מסכמים כי בשני העשורים האחרונים ניהול מחלת הסוכרת הפך יקר יותר, בעיקר בשל העלייה בהוצאה על תרופות מרשם. יש צורך במחקרים נוספים על מנת להעריך עלות-תועלת של העלייה בהוצאה על תרופות.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
