צוות מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ואשינגטון בסנט לואיס, ארה"ב, פיתח שיטה לא-פולשנית לאיתור סרטן כליה, המתבססת על מדידת נוכחות חלבונים מסוימים בשתן; על הבדיקה החדשה דיווח כתב העת JAMA Oncology בשבוע שעבר.
עוד בעניין דומה
ידוע, שאם סרטן כליה מאובחן בשלב מוקדם, בטרם החל להתפשט, קיים סיכוי ש-80% מהחולים ישרדו. אלא שגילוי השלב המוקדם נחשב לאחד האתגרים הגדולים בהתמודדות עם המחלה.
החוקרים, ובראשם ד"ר אוואן קאראש (Evan Kharasch) ופרופסור ג'רמיה מוריסי (Jeremiah Morrissey), מומחה לרפואת הרדמה, דיווחו כי סמנים ביולוגיים (ביו-מרקרים) של החלבון שאיתרו מספקים רמת דיוק של 95% בזיהוי שלב מוקדם של סרטני כליה. בנוסף, לבדיקה לא היו תוצאת כזב חיובית כתוצאה ממחלת כליה לא סרטנית. בהתאם לזאת, מסר צוות המחקר, הביו-מרקרים שהתגלו ספציפיים לסרטן הכליה.
אם סרטן כליה מאובחן בשלב מוקדם, בטרם החל להתפשט, קיים סיכוי ש-80% מהחולים ישרדו
סרטן כליה היא מחלת הסרטן המדורגת מספר 7 בשכיחותה בקרב גברים ובמקום ה-10 בקרב נשים. מדי שנה לוקים בה 65 אלף בני אדם בארה"ב וכ-14 אלף בני אדם מתים כתוצאה ממנה.
כמו רוב מחלות הסרטן, הגידולים בכליה קלים לטיפול כאשר הם מאובחנים בשלב מוקדם. אלא שהתסמינים של המחלה, כמו דם בשתן וכאבי בטן תחתונה, לעתים מופיעים רק בשלב מאוחר, מה שגורם לקושי באבחון מוקדם. כאשר סרטן כליה מתגלה רק לאחר שהחל להתפשט, 80% מהחולים מתים בתוך 5 שנים.
צוות המחקר, שכלל רופאים מהמכון הרדיולוגי והיחידה לניתוחים אורולוגיים והמכון לחקר הסרטן ע"ש סיטמן, ביצע אנליזה של דגימות שתן מ-720 חולים בבית החולים היהודי בסנט לואיס, שעמדו לעבור סריקות CT של הבטן מסיבות שאינן קשורות לחשד לסרטן כליה. תוצאות הסריקות איפשרו לחוקרים להצביע אם לחולים יש או אין סרטן כליה.
הממצאים הושוו לאנליזה של דגימות שנעשו בקרב 80 אנשים בריאים ו-19 חולים שקודם לכן אובחנו כחולי סרטן כליה. בבדיקות הללו נמדדו רמות של שני חלבונים שנמצאו בשתן: AQP1י (aquaporin1) ו-PLIN2י(perlipin2).
אצל אף אחד מהנבדקים הבריאים לא נראו רמות גבוהות של אף אחד משני החלבונים, בעוד שאצל חולי סרטן כליה נראו בבירור עליות ברמות החלבונים הללו.
בנוסף לכך, מסרו החוקרים, 3 מבין 720 החולים שעברו CT של הבטן, גם הם הציגו רמות גבוהות של שני חלבונים אלו. 2 מהם אובחנו בעקבות זאת כחולי סרטן כליה והשלישי מת מסיבות אחרות לפני שניתן היה לבצע את האבחון.
כל אחד מהחלבונים בנפרד הצביע על חולים שקיים סיכון שיש להם סרטן כליה, אבל זיהוי של שני אלו גם יחד סיפק רמת רגישות דיוק וספציפיות גבוהות יותר, הדגיש פרופסור מוריסי. "כאשר התחשבנו בשני הביו-מרקרים הללו יחד תיקנו את דיוק הזיהוי של החולים שאובחנו כחולי סרטן כליה ולא היו לנו ממצאי כזב חיוביים (False positives)", אמר.
אפילו כאשר לאותם מטופלים היו סוגי סרטן אחרים ולא סרטן כליה, לא נראו רמות גבוהות של שני החלבונים הנ"ל ומצבם לא הצביע על האפשרות לנוכחות סרטן זה.
החוקרים ציינו כי הסמנים הביולוגיים מאפשרים איתור, זיהוי ואבחון סרטן כליה בשלב מוקדם והתקדמות נוספת שתושג בשימוש בביו-מרקרים עשויה אף להראות אצל מי המחלה אינה קיימת. לא כל הגושים המתגלים בכליה בסריקות CT מתבררים כסרטניים. למעשה, כ-15% מהם אינם ממאירים.
הצוות מסר, כי עתה הוא עובד על פיתוח בדיקת סריקה קלה לשימוש לאבחון סרטן כליה "ממש כמו ממוגרפיה, קולונוסקופיה או בדיקות אחרות לזיהוי סרטן בשלב מוקדם – שתאפשר להציע טיפול לפני הופעת ההתסמינים".
"לרוב, החולים אינם יודעים שיש להם סרטן כליה אלא רק כאשר מופיעים הסימפטומים – דם בשתן, כאב אן גוש בצד הבטן, נפיחויות בעקבים ועייפות קיצונית", אמר עוד פרופסור מוריסי, "אבל אז לעתים קרובות זה כבר מאוחר מדי להשגת ריפוי. סרטן כליה גרורתי הוא קשה באופן קיצוני לטיפול ואם המחלה מתגלה לאחר שהחולים כבר פיתחו את התסמינים, ברוב המקרים מדובר בגרורות".
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
