הבחירות צריכות להתנהל על מצב מערכת הבריאות - לא על בקבוקי שתיה

בקבוקים או חולים? זו השאלה, כפרפרזה שייקספירית מדכאת של "המלט". העיסוק האינטנסיבי בבקבוקים הממוחזרים במעון ראש הממשלה הוא פיקנטי, יצרי ומתוחכם. ראש הממשלה וחבריו לממשלה הצליחו במזימתם: להסיט את הדיון מהנושאים הבוערים באמת לנושאים השוליים.

זו לא טקטיקה אלא אסטרטגיה רבתי. לפתע פתאום צץ לו עניין מאוד "שולי" בתודעה הציבורית והפוליטית: אנשים נאנקים שוכבים במסדרונות בתי החולים הקורסים, הרופאים והצוות הרפואי הפרה-רפואי אינם מסוגלים לתת טיפול נאות, ואם מתים אנשים, לא נורא. יש פרשת בקבוקים שצריך לטפל קודם.

"ניהול בתי החולים הציבוריים הוא נושא שיש לחקור אותו היטב. ועדת חקירה בלתי תלויה שבראשה שופט חייבת לתת את דעתה בנושא זה"

זה זילות חיי אדם. זו התייחסות מחפירה מצד המדינה לאנשים המסכנים ביותר המגיעים אל בתי החולים בשעותיהם הקשות ביותר. זו התעמרות בבני אדם. האם נושא זה אינו חשוב דיו כאשר אזרחי ישראל הולכים להצביע או שהבקבוקים של שרה שווים יותר? השאלה היא רטורית ועצובה כאחת: כן, הבקבוקים שווים יותר מבני אדם, לפחות בעיני הפוליטיקאים וחלק מן התקשורת.

כתבתי יותר מפעם אחד שגם בתוך מערכת הבריאות קיימים כשלים ופגמים שלא יתוארו. איני חוזר בי משום מילה שכתבתי. יחד עם זאת, אין לי שום ספק שמערכת הבריאות מנוהלת כמכולת, במקרה הטוב, או כשוק בשר חי במקרה הגרוע. מה שחשוב הוא הכסף ועוד כסף ועוד כסף לקופות הריקות של בתי החולים. למען זאת, גם אם ימותו אנשים, ומתים אנשים, אין זה חשוב. העיקר שיש סטטיסטיקות.

כל ראשי מערכת הבריאות יודעים היטב שהכל קורס, שהמחלקות השונות פשוט אינן מתפקדות כהלכה, וכולם שותקים. פגשתי כמה אנשים רמי דרג במערכת הבריאות. כל מה שאני סיפרתי להם היה כעין וכאפס לעומת הסיפורים שהם ידעו לספר, אך ידם קצרה מלהושיע. האחריות מוטלת על מנהלי בתי החולים, מנהלי המחלקות וכל מי שיודע מה מתרחש בתוך כותלי בתי החולים.

שתיקתם הבלתי רועמת בעליל, העובדה שעדיין לא יצאו אלפים לרחובות כשבראשם מנהלי בתי החולים, הן עדות מצמררת ממש לשיתוף פעולה עם קברניטיה הפוליטיים של מערכת הבריאות. הממשלה אינה יכולה למשוך בכתפיה או את ידיה ממה שקורה. מצער ומבהיל לראות את מנהלי בתי החולים או מנהלי המחלקות שותקים ככבשים.

כאשר התפוסה היא 130%-150% בלתי אפשרי לתת טיפול נאות לחולים. גם אם ינסו שוב ושוב כל מיני אינטרסנטים למיניהם לטמטם את הציבור, הם לא יצליחו. העובדות מוטלות בפנינו כפי שגופות החולים מוטלות. לדאבון הלב, אין עניין לציבור במתרחש אליבא דה כל מיני קובעי ומעצבי דעת קהל. מתי כן מתעוררים: כאשר הם ובני משפחותיהם נזקקים לטיפול בבתי החולים. או אז הם נדרכים, מפעילים פרוטקציות, מזיזים את ישבנם, ובדרך כלל הם מצליחים להציל את היקר מהם.

ומה אם אלה שאין בכיסם תעודה של ח"כ או שר או מנכ"ל או לחילופין מיליונים או מיליארדים? כן, נאנקים עד שמתים. מי שמזלו מאיר לו פנים, מצליח לשרוד.

נכון, לא רק הממשלה אשמה בקריסת מערכת הבריאות. ניהול בתי החולים הציבוריים הוא נושא שיש לחקור אותו היטב. ועדת חקירה בלתי תלויה שבראשה שופט חייבת לתת את דעתה בנושא זה. סביר להניח שלמקרא המלצה זו רבים ירימו גבה, במיוחד אלה המשוכנעים שבתוך המערכת פנימה הכל בסדר. כאלה ישנם רבים מאוד. אלא שלא הכל בסדר. אין טעם לחזור על תחקירים עיתונאיים שבוצעו וממצאיהם. הכל גלוי לעין. אלא שעדיין, לעניות דעתי, התחקירים העיתונאיים לא גירדו אלא את הקרום שמעל הפצע המזוהם.

אפשר לומר מבוקר עד ערב, ומהיום ועד קץ העולם שמערכת הבריאות בישראל היא מן הטובות שבעולם. השאלה היא במה? ברמת הרופאים? כן. ברמת הציוד והטכנולוגיה הרפואית? כן. במתן השירות לציבור? לא ולא. הכסף הוא חזות הכל, ואל יצפה מאן דהוא לרפואה שוויונית, ודאי לא בבתי החולים הציבוריים.

על כל אלה ועוד רבים אחרים חייבת להתנהל מערכת הבחירות ולא על הבקבוקים במעון ראש הממשלה.