• יו"ר החברה: פרופ' רן בליצר
  • משנה ליו"ר החברה: מלי קושא
  • גזברית: ד״ר לילך צולר
  • מזכיר: ד״ר מוטי חיימי
חדשות

מחקרים בארה"ב: קיצור שעות התורנות של מתמחים לא הפחית תמותה או שיפר למידה

שני מחקרים שפורסמו ב-JAMA בדקו את השפעת קיצור משמרות מתמחים על הטיפול הרפואי בבית החולים, ולא מצאו שיפור או הרעה

שני מחקרים שפורסמו בכתב העת JAMA שופכים אור על הקשיים הקיימים באיזון שבין צרכי הלימוד וההכשרה של המתמחים בבתי החולים לבין השאיפה המובנית לספק הגנה למטופלים מפני טיפול רשלני הנובע מעייפות הרופאים כתוצאה משעות עבודה ממושכות.

לפי מחקר אחד, לא הושגו תוצאות טובות יותר בניתוחים כלליים כאשר קוצרה משמרת המתמחים ולא הושגו תוצאות טובות יותר במבחנים שהם עוברים; לפי מחקר שני, לא חלו שינויים בתמותה או בשיעור האשפוזים החוזרים בקרב מטופלי שירות ה"מדיקר" האמריקאי בבתי חולים אוניברסיטאיים, אחרי רפורמות שקיצרו את משמרות המתמחים.

נושא קיצור שעות המשמרת של רופא צעיר בתקופת התמחות שלו מצוי על סדר היום של לא מעט מדינות, במיוחד במערב. הוא גם נכלל בדרישות המתמחים הצעירים בישראל בימי מאבק הרופאים בקיץ 2011.

המחברים הראשיים של שני המחקרים, פרופסור מיטש פאטל מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת פנסילבניה וד"ר ראווי ראג'רן מאוניברסיטת נורת'-ווסטרן, שניהם בעלי רישיון ותואר ד"ר ברפואה, מצאו כי המטרות הכפולות לגבי הדרישות לקיצור שעות המשמרת לשם השגת בטיחות אופטימאלית עבור המטופל וגם כדי לשמר תוצאות גבוהות במבחנים ולהשיג סביבת למידה אופטימאלית - הן לעתים שנויות במחלוקת ולא מוכחות.

שני המחקרים לא הראו שינויים מובהקים - לא בשיפור או בהרעה - באיכות הטיפול בחולה.

ב-1989 נקבע בארה"ב, כי משך הזמן המרבי של עבודת מתמחים בבית חולים יהיה לא יותר מ-80 שעות שבועיות (כלומר לא יותר מ-13 שעות במשמרת ב-6 ימי עבודה). ההגבלה נולדה בעקבות מקרה שהתרחש ב-1984, המוכר בבתי הספר לרפואה בארה"ב כמקרה "ליבי ציון" (Libby Zion): אישה צעירה שמתה בבית חולים בניו-יורק כאשר היתה תחת השגחה וטיפול של מתמחים שהיו צריכים לטפל בחולים רבים ובמשך שעות עבודה ארוכות מאוד. האירוע הביא להנהגת רפורמה במדינת ניו-יורק בקשר לאורך המשמרת ושעות העבודה השבועיות של מתמחים.

ב-2003 המועצה להסמכת בוגרי לימודי רפואה בארה"ב (ACGME) אימצה הנחייה זאת, וגם קבעה כי מתמחה לא יעבוד יותר מ-30 שעות באופן רציף. ב-2011 הוכנס תיקון בכללים המחייבים הללו. אז נקבע, כי מתמחי שנה ראשונה יוכלו לעבוד לא יותר מ-16 שעות רציפות ואילו מתמחים בשנות ההכשרה המתקדמות – רק 24 שעות. כמו כן, הוצגה חובה שבין משמרות יינתנו למתמחה 8 שעות מנוחה שבהן הוא חופשי.

אלא שהרפורמות הללו זכו לתגובות מעורבות. התומכים בהן טענו, כי הפחתה בשעות המשמרת מקטינה את העייפות ומובילה לכן לקבלת החלטות טובה יותר. לעומת זאת, הספקנים טענו כי קיצור שעות העבודה יגרום לכן שהמתמחים יאבדו "הזדמנויות חינוכיות רבות ערך" הנוגעות למעקב אחר מטופל בעת שהוא משוחרר מבית החולים או בתום הטיפול שקיבל. הם טענו, כי קיצור שעות העבודה השבועיות יפגע בהמשכיות הטיפול – וזה כשלעצמו יוצר סיכון לגבי בריאות המטופל.

המחקר של פרופסור פאטל ניתח נתונים לגבי יותר מ-2.7 מיליון מאושפזים מקרב מקבלי שירות "מדיקר" ב-3104 בתי חולים עם אבחון של התקף לב, שבץ, דמום מעי, אי ספיקת לב, בעיות אורתופדיות ובעיות שחייבו ניתוחים בכלי דם. במסגרת המחקר נעשתה השוואה בין שיעור המגיעים לאשפוז עקב בעיות רפואיות אלו – אל מול מספר האשפוזים החוזרים שלהם או מקרי מוות במשך שנתיים – לפני כניסת הרפורמה בשעות המשמרות ושנה לאחריה. בתי החולים במחקר חולקו לחמש קטגוריות מבחינת היקף הלימוד בהם, והושוו לבתי חולים שאין בהם תכניות הוראה ולמידה.

המחקר לא מצא הבדלים מובהקים במשך 30 יום לגבי שיעור התמותה או שיעור האשפוז החוזר.

המחקר השני כלל מעל 2 מיליון מטופלים ב-23 בתי חולים שבהם קיימת תכנית למידה והוראה לסטודנטים, תוך השוואה ל-31 בתי חולים שאין בהם תכנית הוראה. התברר, כי לא חלו שינויים בתוצאות המבחנים שעברו המתמחים .

קיצור שעות העבודה הציף דווקא בעיות אחרות. למשל: סקר בין מתמחים העלה כי יותר ויותר מהם חשו שאינם מוכנים די הצורך לעבודה קלינית מעשית לאחר תקופת ההתמחות .

מדי שנה מעל 100 אלף סטודנטים מתמחים עובדים בבתי חולים בארה"ב והממשלה משקיעה קרוב ל-20 מיליארד דולר במימון שירותי חינוך בנושאי רפואה ובריאות.

נושאים קשורים:  חדשות,  רשלנות רפואית,  התמחות,  מדיקר,  תורנות,  ארה"ב,  טעויות רפואיות,  משמרת
תגובות