• יו"ר החברה: פרופ' רן בליצר
  • מזכיר וועד החברה: ד"ר יורם וולף
  • גזבר החברה: ד"ר יעקב דרייהר
  • מתאמת פעילות החברה: מלי קושא
חדשות

"טעויות בהחייאה מתרחשות, אבל יש כיום כלים להתמודד עם הבעיה"

כך אומרת בראיון ל"דוקטורס אונלי" פרופ' שרון ענב, ראש החברה הישראלית להחייאה; לדבריה, "המצב בישראל יכול וצריך להשתפר"

החיאה (צילום: אילוסטרציה)
החיאה (צילום: אילוסטרציה)

"טעויות בהחייאה מתרחשות – אבל יש כיום כלים להתמודד עם הבעיה כדי למזער נזקים", כך אומרת בראיון ל"דוקטורס אונלי", פרופסור שרון ענב מהמרכז הרפואי "שערי צדק" בירושלים, מייסדת החברה הישראלית להחייאה.

בשבוע שעבר חזרה פרופסור ענב מארה"ב, לשם הוזמנה כדי להרצות על טעויות ובעיות בתחום ההחייאה לפני רופאים בבית החולים "אנגלווד" שבניו-ג'רזי. "קיבלתי הזמנה מיו"ר ארגון הרופאים המרדימים של ארה"ב - ולא יכולתילסרב", סיפרה. שבועיים לפני כן הרצתה על נושא זה בהולנד, בכנס השנתי לרפואה דחופה שמתקיים במכון ה-OSG ההולנדי (המקביל למרכז לסימולציות רפואיות בישראל).

פרופ' שרון ענב (צילום: פרטי)

פרופ' שרון ענב (צילום: פרטי)

לדבריה, "אחד הכלים (למנוע טעויות בהחייאה) הוא שימוש בדפיברילטור, הנותן משוב בזמן אמת ומקליט את מהלך אירוע ההחייאה. מזה שנים שהדפיברילטור האוטומטי מנחה קולית את המשתמש בו מה עליו לעשות. אבל דפיברילטורים מתקדמים יותר כוללים אמצעי ניטור, הבוחנים בזמן אמת את איכות ביצוע ההחייאה של הצוותים הרפואיים, בנוסף ליכולת להקליט כל פעימת לב, כל עיסוי וכל הנשמה".

"מכשירים אלו", הדגישה פרופסור ענב, "מתעדים את קצב ועומק העיסוי, את פרק הזמן עד למתן ה'שוק' הראשון (במקרים שבהם קצב הלב הראשון הוא פרפור חדרי), פרק הזמן שבין מתן ה'שוק' לבין חידוש העיסוי (פרק זמן זה אמור להמשך שניות בודדות), על איזה קצב לב ניתנו ה'שוקים' - ופרמטרים רבים אחרים.

"בעבר תועדו חלק מהנתונים הללו ידנית, אבל הדפיברילטור המתקדם מאפשר ניתוח נתונים מדויק בהרבה ואף מחשב את שיעור ההיצמדות של מבצעי ההחייאה להנחיות. זה בהחלט כלי המאפשר בקרת איכות, והוא לכן גם מכשיר למידה ממדרגה ראשונה".

לדברי פרופ' ענב, "רופאים רבים בארץ עברו קורס החייאה לפני כל כך הרבה שנים, שאינם זוכרים מה יש לעשות, או שאינם מעודכנים בהנחיות האחרונות. בעניין הזה אנחנו נמצאים בפיגור משמעותי אחרי מדינות אחרות. בארה"ב למשל, לא ניתן להעסיק רופא אשר לא עבר קורס החייאה מתקדמת, וחידוש רישיון ההעסקה של איש צוות רפואי בתחומים מסוימים תלוי בהשתתפותו החוזרת בקורס החייאה מתקדמת אחת לשנתיים".

היא מוסיפה: "במהלך לימודי הרפואה עוברים הסטודנטים בארץ קורס החייאה ראשון. אבל שחיקת המיומנות בתחום ההחייאה היא אדירה. כדי לשמר את היכולות שנרכשו במהלך הקורס, יש למעשה לחזור על קורס ההחייאה הבסיסית אחת לחצי שנה ועל קורס ההחייאה המתקדמת - אחת לשנתיים. כיום גם מבינים שלא די בקורסים, אלא יש ללמוד את ההיגיון שמאחורי העשייה, להתעדכן בספרות האחרונה בנושא הזה ולהיעזר בכלים תומכי החלטה בעת ביצוע ההחייאה".

נוהל משרד הבריאות העוסק בהחייאה בבתי החולים פורסם ב-2010. נוהל זה עוסק במבנה ובתפקיד צוותי ה"צופן" ומתייחס לצורך של הצוותים הרפואיים לעבור הכשרה והתעדכנות בהחייאה. עד 2010 למעשה לא היה נוהל העוסק בתכיפות ההכשרה בהחייאה בארץ. בנוהל שפורסם ב-2010 נקבע, כי כל איש צוות רפואי העובד בבית חולים צריך לעבור קורס החייאה בסיסית אחת לשנה ואילו אנשי צוות רפואי הנקראים להחייאות בבתי החולים (למשל צוותי ה"צופן"), צריכים לעבור קורס החייאה מתקדמת מדי 3 שנים.

לדבריה, "יש אמנם שיפור במצב אצלנו, אבל הוא אטי מדי. הנחיות משרד הבריאות קובעות שעל הרופאים והאחיות הנקראים תדיר לבצע החייאות לעבור קורס החייאה מתקדמת אחת ל-3 שנים. אלא שבמוסדות רפואיים רבים פשוט לא מקיימים את ההנחיה. המצב בפועל במדינת ישראל הוא שחלק די גדול מהרופאים לא עבר כלל הכשרה בהחייאה (אם הם לא למדו בארץ, למשל או שהם מועסקים בחוזים "מיוחדים"). חלקם לא עבר קורס עדכון לפחות 15-10 שנים".

לדבריה, "בתי-החולים לפחות עוברים ביקורות תקופתית של משרד הבריאות מאז שיצא הנוהל, וממש באחרונה הביקורת החלה לכלול גם היבט טיפולי. אלא שבמרפאות בקהילה המצב עוד פחות טוב. עבורן לא קיימת הנחייה ו/או בקרה בנושא הזה, כך שרופאים רבים לא עברו הכשרה והתעדכנות בנושא כבר שנים רבות".

"כואב לומר זאת", מוסיפה פרופסור ענב, "אבל בראיונות עם משפחות שאיבדו את יקיריהם מדום לב שקרה מחוץ לבית החולים, לא נדיר לשמוע כי גם כאשר הגיע רופא למקום, הוא הודה (בבושת-פנים יש לומר) כי איננו יודע כיצד לבצע החייאה. בבתי חולים התרחשות שכזאת פחות נפוצה (אם כי גם היא אפשרית), אבל במרפאות היא בוודאי קיימת ומאוד בעייתית".

"רופא (או אחות או פראמדיק לצורך העניין) שעבר קורס חד פעמי בהחייאה לפני פרק זמן לא קצר לא רק שאיננו מיומן בביצוע החייאה - הוא גם אינו מודע לכך שחלו תהליכים מהותיים בתפיסות ובהנחיות בתחום הזה. אם הוא עבר את הכשרתו בהחייאה לפני 15 שנה, למעשה איננו מסוגל להעניק את הטיפול המומלץ. בארץ המודעות לנושא ההחייאה היא כל כך נמוכה, עד שחלק מאנשי הרפואה משוכנעים שאם הם עברו קורס בהחייאה הם יודעים את מה שיש לדעת בתחום ורבים אחרים כלל אינם מודעים לכך שיש בעיה בנושא. בדיוק לשם כך קמה החברה הישראלית להחייאה".

פרופ' ענב מפרטת: "נכון לעכשיו מצויות כבר בספרות הרפואית מספר עבודות על טעויות בהחייאה (ראו שורת סקירות בתחתית הידיעה, מערכת ד.א.). עבודות אלו פורסמו מנתונים שנאספו בארה"ב ואירופה. אלו עבודות ראשונות מסוגן. תוצאותיהן מצביעות על חשיבות כלי הניטור והבקרה הזה לשם שיפור הביצועים וצמצום הטעויות".

"כך למשל", ציינה, "כ-12%-25% מה'שוקים' בהחייאות ניתנו לחולים בקצב לב שאיננו מתאים לטיפול זה. בנוסף מתברר, כי בחלק גדול מזמן ההחייאה, קצב העיסוי הוא איטי או מהיר מדי, עומק העיסוי שטחי מדי, או לא מבוצע כלל עיסוי. כלומר ההחייאות נעשות לא בהתאם להנחיות בחלק ניכר מהזמן. אלו עשויות להיות טעויות קריטיות.

"אפילו בבתי החולים בארה"ב, המתמחים בחקר ההחייאה, שם קיימת מודעות רבה לנושא איכות הביצוע של הצוותים, מתברר כי בכ-25% מהזמן העיסוי היה לא בהתאם להמלצות. יש להניח כי במקומות עם פחות מודעות לנושא המצב גרוע בהרבה.

"כיום ההתקדמות העיקרית בנושא ההחייאה בעולם היא בלמידת הפערים שבין ההנחיות לבין הביצוע. השערת העבודה של החוקרים באירופה ובארה"ב היא, שהצוותים הרפואיים עוברים את ההכשרה הנדרשת וכעת נותר רק לבחון אם הם מיישמים בזמן אמת את מה שלמדו. כלומר: הדרישה המינימאלית מאנשי המקצוע היא להשתתף בקורסי החייאה בסיסית ומתקדמת".

לגבי המצב בישראל, אומרת פרופ' ענב, "נשאלת השאלה אם הרפואה בישראל אמורה לספק רק את המינימום הנדרש בנושא הזה?  קורסי ההחייאה חשובים, אבל הם מהווים רק את קצה הקרחון בתחום. באירופה ובארה"ב כבר למעלה מ-30 שנה מכירים בכך שהחייאה הוא מקצוע. מוקדשים לנושא התמחותי זה מחקר, יש התקדמות מדעית וניתן לשפר תוצאות כאשר מתקיימים תנאים מסוימים".

"המצב בארץ יכול וצריך להשתפר", קובעת פרופסור ענב, "התוצאות שלנו בתחום הזה הן בהחלט בעיה מטרידה ויש לתת עליהן את הדעת. הסוגיות הללו יועלו גם בכנס הראשון שתקיים החברה הישראלית להחייאה ב-10 במאי. בנוסף לצורך לתרגל החייאה באופן תדיר, עלינו ללמוד לבצע בקרת איכות בתחום, כדי שנוכל להסיק מסקנות וללמוד מניסיון העבר. בלי לדעת מה אנחנו עושים לא נוכל להשתפר".

להורדת סקירות על טעויות נפוצות בהחייאה: 1, 2, 3, 4, 5, 6

נושאים קשורים:  חדשות,  קרדיולוגיה,  בקרת איכות,  החברה הישראלית להחייאה,  דפיברילטור מתקדם,  פרופסור שרון ענב
תגובות