• יו"ר החברה: פרופ' רן בליצר
  • מזכיר וועד החברה: ד"ר יורם וולף
  • גזבר החברה: ד"ר יעקב דרייהר
  • מתאמת פעילות החברה: מלי קושא
דעות

שבטים או צוותים בבתי החולים בישראל?

אחד הגורמים לתקלות רפואיות היא התקשורת הלקויה בין הצוותים הרבים הפועלים סביב החולה בבית החולים

פרופ' יואל דונחין

הכניסה לבית החולים או למרפאה לקבלת טיפול רפואי מלווה במפגש עם מספר רב של בעלי תפקידים. ראשית בדיקה הביטחונית בה מבררים לעומק אם "יש נשק" ולאחר מכן קבלת החולים וסידור התשלום והאחות המקבלת והאחות במחלקה והרופא התורן והרופא הבכיר והרופא שמסיים משמרת והאחות שמקבלת את המשמרת והרוקח, הפיזיוטרפיסט, המרפא בעיסוק, הפסיכולוג, העובד הסוציאלי, מזכירת המחלקה והאחות האחראית.

"לא פלא שנמצא כי אחד הגורמים לתקלות רפואיות זו תקשורת לקויה בין הצוותים"

למי שאתרע מזלו ונקבע לו ניתוח הרי שעוסקים בכך לא פחות מ-12 צוותים. בחדר הניתוח פרט למנתח ולעוזריו, למרדים ותלמידיו, לאחות הרחוצה ולאחות המסתובבת (כך היא נקראת באופן רשמי, כי עליה להעביר בצורה מסוימת מאוד את החומר הסטרילי לתוך שטח הניתוח), יש צוות ניקיון יעודי ואחות מקבלת ובודקת ומזהה את החולה ואת צד האבר המנותח.

שוני רב קיים בין אנשי הצוות הרבים. הם באו ממוסדות השכלה שונים, שפת האם שלהם עשויה להיות עברית, רוסית, אמהרית או ערבית. לא כולם במשרה במלאה. תמונת המצב של כל אחד מאנשי הצוות עשויה להיות שונה ולא פלא הוא כי נמצא שאחד הגורמים לתקלות רפואיות זו תקשורת לקויה בין הצוותים.

למעשה, לפנינו יותר שבטים מאשר צוותים. במחקר שנעשה לפני מספר שנים מצא הד"ר יהודה בדיחי כי אחיות ורופאים מדברים בשתי שפות שונות ולעיתים התרגום גורם לאי הבנות. מקרה המעיד על בעיתיות - חולה שאושפז בבית חולים גדול בסקרמנטו בקליפורניה, עבר בהצלחה ניתוח לתיקון כלי דם בצווארו. לאחר יומיים החל לסבול מכאב בטן מלווה בהקאה, אולם הרופאים התעלמו ממנו ולמעשה זמן רב עבר עד שהחלו להתיחס למצבו. הסתבר לאחר מכן כי בטעות הוכנס לגליון הממוחשב שלו הצהרה בכתב בה הוא מבקש שלא לבצע בו טיפולים אם ידרדר מצבו ולהניח לו ללכת לעולמו , אלא שההצהרה הזו הייתה שיכת לחולה אחר.

"אחיות ורופאים מדברים בשתי שפות שונות ולעיתים התרגום גורם לאי הבנות"

כמה אנשים טיפלו בחולה הזה? האם הם החליפו דעות ? האם דיברו עם המשפחה או אפילו עם החולה עצמו כדי לברר לפני שנוקטים בצעד של אי טיפול? מערכות מורכבות עלולות להיות כר פורה לתקלות.
אנו פועלים במערכת מורכבת ומסובכת - המערכת הרפואית, לא פלא כי לקויי תקשורת הם גורמי תקלה.

מקור נוסף לתקלות תקשורת נובע מכך שבתי החולים פועלים 24 שעות ביממה והצוותים מתחלפים, אך לפני ההחלפה יש לבצע חפיפה והעברת מידע. במחקר שערכנו בבית החולים האוניברסיטאי בסינגפור מצאנו את התופעה המוכרת לילדים כמשחק "טלפון שבור", אלא שלא הטלפון הוא השבור אלא המערכת האנושית השבירה .

הסתבר בניתוח מדוקדק בו נרשמו דברי הרופא מוסר המשמרת למה שכתב בהתאם לבקשתנו הרופא שנשאר בתורנות שפרטים חשובים רבים נשמטו תוך כדי ההעברה. מאחר והמידע לגבי כל חולה הוא עצום ומאחר ויכולת האדם לזכור ולקלוט פרטים רבים היא מוגבלת, יש הכרח להתגבר על בעיות אלה שהן בתחום הידע של חוקרי היכולת הקוגניטיבית של האדם. גם אלה אינם יכולים להתמודד ביעילות עם המערכת הרפואית המורכבת ולכן נקודת תורפה זו מעוררת את אנשי המדע לבצע מחקר בשטח הזה של העברת מידע בין משמרות ושיפור יכולת התקשורת, למשל, בין 12 הצוותים של חדר הניתוח .

"עבודת צוות היא אומנות היכולת לפעול יחד במטרה משותפת בניגוד לנטיות השיבטיות"

מוסדות רפואה רבים בארצות הברית ובקנדה מפעילים סדנאות תקשורת שהמאפין אותם שאינם מלמדים סקטור מסוים כמו רופאים או אחיות אלא מביאים יחדיו את כל הצוות החל בעובדים הלא מקצועיים ועד מנהל בית החולים. דרך אחרת שהוכיחה את עצמה היא הנחלת השימוש ברשימות תיוג . די קשה לשכנע רופאים לפעול כמו הטייס הקורא בקול רם את סדר הפעולות שיש לבצע לפני המראה או נחיתה. הדרישה מרופא או אחות לפעול על פי פרוטוקול כתוב כנראה פוגעת בתדמית של יכולתם לפעול ללא צורך לפתוח את הספר או לקרוא רשימה אל מול המטופל הנותן בהם אמון שהם יודעים את החומר. הרופא והאחות חיבים לקנות מיומנות בשיטה להעברת מידע במשמרת ויש לעשות זאת על פי תבנית מסוימת שהיא ברורה וידוע לשני הצדדים.

עבודת צוות היא אומנות היכולת לפעול יחד במטרה משותפת בניגוד לנטיות השיבטיות. כיום הבנת גורמי התקלות הרפואיות ואף המחקר הניכר לא הביאו לירידה של ממש בשיעור התקלות. בתי החולים יעסיקו עורכי דין ויועצים משפטיים במטרה להגן על המערכת בפני תביעה משפטית. משרד הבריאות יעסיק תחקירנים להפקת לקחים ממקרים של תקלות וטעויות ויפיץ לכל המערכת את הידיעה החשובה כי תרופה מסוימת דומה מאוד לתרופה אחרת ו"תיזהרו" בבקשה. יעסיקו שופט (בדימוס) בענישה ,שהיא אחת הדרכים שהוכיחו עצמן כבלתי יעילות. אבל, לצערי , פעולות מניעה אקטיביות מועטות עדיין.

רק בבית חולים אחד בארץ מועסק איש הנדסת אנוש שתפקידו מניעה. שיכול להצביע מראש היכן תהא התקלה הבאה וזאת על ידי התבוננות במערכת וזיהוי כשלים חבויים. סקר קצר שערכנו בארה"ב וקנדה גילה כי גם במקומות הללו העדפת משפטנים היא בראש סדר העדיפיות. נא להיזהר .

נושאים קשורים:  דעות,  רשלנות רפואית,  ניתוח,  הנדסת אנוש,  תקלות רפואיות
תגובות
 
ד"ר גולן
14.12.2014, 19:44

לאלה המעוניינים לשפר תהליכים ולהימנע מטעויות יש לאמץ תהליכים מעולם התעופה כפי שמתואר יפה בסיפרו של Atul Gawande :
The checklist Manifesto, how to get things right.