• יו"ר החברה: פרופ' רן בליצר
  • משנה ליו"ר החברה: מלי קושא
  • גזברית: ד״ר לילך צולר
  • מזכיר: ד״ר מוטי חיימי
חדשות

הנחיות חדשות לגבי שחרור מטופלים המגיעים לביקור חוזר במיון

כשמדובר בביקור שני בתוך שבוע, שחרור המטופל ייעשה רק ע"י רופא בכיר; מהביקור השלישי - רק ע"י מנהל חדר המיון או רופא מומחה

משרד הבריאות העביר בסוף השבוע הנחיות חדשות לחדרי המיון בכל בתי החולים בארץ לגבי אופן שחרור מטופלים שהגיעו למיון לביקורים חוזרים עם אותה בעיה רפואית. על פי ההנחיות החדשות, בביקור שני עם אותה בעיה יוכל רק רופא בכיר לשחרר את החולה, ובביקור שלישי ומעלה - רק מנהל חדר המיון, סגנו או רופא מומחה.

החוזר בנושא זה מנחה את הצוותים הרפואיים להקפיד יותר על בדיקות המבוצעות לחולים בפעם השנייה ויותר, עקב אותה הבעיה הרפואית.

ההנחיות החדשות מתבססות על נוהל פנימי שהנהיגו שירותי בריאות "כללית" ושנכתבו בסיוע ד"ר כרמי ברטל, מנהל המיון ב"סורוקה". הצוות בחדר המיון הונחה עתה, כחובה, לבדוק בכל ביקור של חולה אם מדובר בהגעה חוזרת של המטופל בתוך שבוע מהביקור הקודם שלו. במקרה זה יש להתייחס לביקור כאל ביקור חוזר, אלא אם כן ברור לחלוטין שמדובר בבעיה שונה לגמרי.

המידע על הביקורים החוזרים הכרחי לצוות הרפואי במהלך הטיפול שיינתן לחולה ושאמור לסייע לבחון את הטיפול. הרעיון העומד מאחורי ההנחיה הוא לעורר את מודעות הגורמים המטפלים בחדרי המיון להיות זהירים יותר בנוגע למי שמגיע לביקור נוסף.

ההנחיות נדרשו משום שאת חדרי המיון מאיישים לרוב רופאים צעירים ומתמחים או רופאים המבצעים תורנויות אך אינם בכירים ברפואה דחופה. החוזר מגביל את יכולתם לבדוק ולשחרר חולים המגיעים לביקור חוזר.

כאמור, מעתה, מטופל שהגיע בפעם השנייה תוך שבוע עם בעיה זהה או דומה לקודמתה, ישוחרר מהמיון רק על ידי רופא בכיר בתחום הרלוונטי ממנו סובל החולה. אם המטופל מגיע בפעם השלישית ומעלה, בדיקתו תתבצע בידי רופא בכיר: מנהל חדר המיון עצמו, סגנו או מנהל המחלקה בתחום המחלה של המטופל. רק אלו יוכלו לשחרר אותו לביתו.

ראש מינהל רפואה במשרד הבריאות, פרופסור ארנון אפק (העומד להיכנס לתפקיד מנכ"ל המשרד) ציין, כי כאשר מטופל מגיע למיון כמה פעמים ועם אותה בעיה רפואית משמעות הדבר היא שהבעיה לא נפתרה או לא אובחנה כנדרש. במצב הזה נדרשת זהירות יתר. קיים חשש שהצוות הרפואי במיון לא איבחן מחלה שעלולה להחמיר ובמקרים נדירים אף להגיע עד למוות.

יו"ר האיגוד לרפואה דחופה, הקרדיולוג ד"ר עזיז דראושה ("הדסה"), אמר, כי "חולים חוזרים צריכים לקבל התייחסות אחרת ובכלל זה מעורבות גדולה יותר של רופאים בכירים באבחון ובבדיקות. כבר היו מקרים של אירועי לב שפוספסו או בעיות במערכת העצבים שלא אובחנו".

להורדת מסמך ההנחיות החדשות לחצו כאן

נושאים קשורים:  חדשות,  חדר מיון,  רפואה דחופה,  טיפול רפואי,  האיגוד לרפואה דחופה
תגובות
הדרי
27.05.2014, 06:23

השאלה היא במצוקה הקיימת ובשיטת הדלת המסתובבת הנהוגה מהו אחוז הבקורים במלר"ד שהם של כאלה ששוחררו מאשפוז במחלקהביקרו במיון לאחרונה.נראה לי שלא מעט.אפשר להסיט רופא בכיר מהמחלקה למיון .המשמעות היא שתהיה פחות התייחסות לצרכי המאושפזים.כשמותחים שמיכה קצרה לכוון הראש חושפים את הרגליים...

ד"ר שניידר
27.05.2014, 08:27

למה בדיוק התכוונתם כשכתבתם רופא בכיר ורופא מומחה.סה"כ זה אותו הדבר. כל בכיר הוא מומחה בתחום מסוים וכל מומחה הינו גם בכיר.

צבי
28.05.2014, 07:35

לא ברור למה הם התכוונו אבל אתה טועה כשאתה אומר שכל מומחה הוא בכיר (ההפך כן נכון). תבדוק בטבלת הדרגות באתר הר"י ותווכח

מתמחה ברפואה פנימית - סניור מיון
08.06.2014, 11:34

כנראה שבמסגרת השיטה של סתימת חורים במערכת - טלאי על גבי טלאי, וכתיבת נהלים שלצערינו קצת מנותקים מהשטח ובלתי ניתנים ליישום אמיתי בשטח, כל רופא מומחה יחשב לצורך העניין לבכיר.
אסור לשכוח שהבסיס הוא הבעיה- הרופא המאייש את חדר המיון במשך 18 שעות ביממה הוא מתמחה שעבר פרק זמן מסויים בהתמחות,בין עם עבר בחינת שלב א או לא(ברפואה פנימית/כירורגיה), לא רק שאינו מומחה אלא שמסגרת התמחותו איננה רפואה דחופה! ובד"כ ללא הכשרה אמיתית בתחום למעט נסיונו במהלך התורנויות קודמות, אותו רכש משהות במיון עם מתמחה ותיק יותר שגם תחום התמחותו איננה רפואה דחופה, אבל בארץ, כמו בארץ, שיטת הסמוך, יהיה בסדר, עד שקורה משהו ואז הש.ג (אותו מתמחה צעיר) ישלם את המחיר, הרי בכירי הרפואה הדחופה כתבו נהלים (שרובם אפילו לא מגיע לידיעת התורנים).