• יו"ר החברה: פרופ' רן בליצר
  • משנה ליו"ר החברה: מלי קושא
  • גזברית: ד״ר לילך צולר
  • מזכיר: ד״ר מוטי חיימי
דעות

טכנולוגיית המידע בשירות המטופל – עתידנות או מציאות בפתח?

בכנס השנתי של החברה הישראלית לאיכות ברפואה אשר התקיים השבוע, התמקד פאנל המליאה בכיווני פעילות נבחרים בתחום מעורבות המטופל בתהליך הרפואי ובשמירה על בריאותו

אחד האתגרים המורכבים ביותר בעולם הבריאות והאיכות ברפואה הוא גיוס המטופל לקחת חלק בשמירה על בריאותו, תוך הפגנת מעורבות ומחויבות. הדבר נכון במיוחד בכל הנוגע לנכונותו של המטופל לפעול על פי המלצות הרופאים המטפלים בו. מחקרים מישראל ומהעולם מראים שפחות ממחצית מהמטופלים נוטלים את התרופות בהתאם להמלצות הרופא.

המפתח לשיפור המצב טמון, לדעת רבים, בהעצמת המטופל ובשילוב הדוק שלו בתהליך הטיפולי, כך שיבחר לקחת יותר אחריות על בריאותו. אולם, כיצד ניתן להגיע לאותו יעד חמקמק של Patient Engagement? על כך חלוקות הדיעות, ונדרשת בוודאי התאמה לנסיבות הייחודיות של המטפל, המטופל, והמצב הרפואי הנדון.

לפני כמה שבועות לקחתי חלק בכינוס בבת'סדה, ארה"ב, של צוות חשיבה משותף ל-2 הארגונים הפדרליים המובילים במימון מחקר בארה"ב בתחום הבריאות (NIH – National Institutes of Health) והמחשוב/טכנולוגיה (NSF – National Science Foundation). הצוות כלל כמה עשרות מומחים בנקודות הממשק המתקדמות ביותר שבין מחשוב לבריאות, מכל רחבי ארה"ב. המטרה הייתה להמליץ ל-2 הארגונים על הנושאים בתחומים החדשניים של חיבור בין מחשוב לבריאות שיש להקצות להם מענקי ענק משותפים.

אחת התובנות המרכזיות שעלו מהדיונים הייתה פשוטה אך מטרידה, עם כל הצטברות הידע בשנים האחרונות – הפיכת הסלולרי החכם לחלק בלתי נפרד מחיינו וחיי מטופלינו, אלגוריתמים מתקדמים ומאגרי מידע אדירים וכל הפוטנציאל הגלום בהם – מעט מאוד השתנה בחיי היום-יום של המטפלים והמטופלים. קשה להבין מדוע למרות עשרות אלפי gadgets ואפליקציות סלולריות בתחום הבריאות, עדיין לא ראינו טכנולוגיה אשר הובילה לשינוי משמעותי ואשר הצליחה לחבר באופן אמיתי את המטופל לתהליך השמירה על בריאותו. תחום זה, כך הוסכם, הוא מוקד מרכזי שיש לכוון אליו תקציבי מחקר ופיתוח.

מדינת ישראל, כך עלה עוד בשולי הדיון, היא מרכז ייחודי שבו חדשנות טכנולוגית פוגשת מערכת בריאות דינמית מוכוונת לקידום איכות הטיפול, מערכת הממוקדת בטיפול ברפואה בקהילה ובטיפול מונע, דבר שמאפשר לכלים חדשניים להיכנס לשימוש שוטף, הרבה לפני מקומות מובילים בעולם.

לאור כיוונים ומסקנות אלה, בכנס השנתי של החברה הישראלית לאיכות ברפואה אשר התקיים השבוע, מיקדנו את פאנל המליאה בכיווני פעילות נבחרים הנראים מבטיחים ובני יישום בטווח הקרוב בתחום זה של מעורבות המטופל. בפאנל המליאה של הכנס, שהשתתפו בו מעל 700 אנשי מקצוע המעורבים בקידום האיכות ברפואה בישראל, הוצגו כמה דוגמאות שעשויות לשנות את התמונה בכל הקשור לשיתוף המטופל בתהליך הרפואי (Patient Engagement).

שלושה נושאים חדשניים מבין כלל התחומים אשר הוצגו בפאנל המליאה, ראויים לתשומת לב מיוחדת לאור הפוטנציאל שלהם להיכנס בעתיד הקרוב ליישום בהיקפים נרחבים גם בישראל:
1. עדויות מישראל מצביעות על כך שהמלצה רפואית בעולם הדיגיטלי מובילה להשפעה מדידה על שיעור ביצועה בעולם הפיזי. נתוני הכללית מצביעים על כך ששיתוף המטופלים במידע הרפואי האישי שלהם, בליווי כלים אינטראקטיביים (לרבות עשרות סרטונים) המסבירים את המידע ואת משמעותו באופן חזותי ובגובה העיניים, מעלים משמעותית את היענות המטופל ליישום ההמלצות ואת התמדתו בטיפול. יש לצפות שכלים מעין אלו יהפכו לסטנדרט טיפולי בעידן המקוון (מתוך הרצאתו של ד"ר יוסי בהגון).

2. מערכות בריאות מרכזיות בעולם עוברות להסתמך על מדדי איכות, הנמדדים ישירות מדיווחים עתייים של מטופלים. כך, במקום להסתמך בעיקר על שיפור בנתונים אובייקטיבים כמו בדיקות מעבדה, ניתן וצריך לדעת אם הטיפול משיג את מטרותיו על פי תיעוד סדרתי של דיווח המטופל (גם באמצעים טכנולוגיים) בתחומים כמו שינויים בתפקוד, כאב ורכיבים מרכזיים אחרים שאליהם מכוון הטיפול. שימוש במדדים אלה הופך לסטנדרט במערכות מחקר וטיפול, ונתונים ראשוניים מארה"ב מצביעים על כך שהוא משפר משמעותית את מעורבות המטופל בתהליך הטיפול (מתוך הרצאתו של ד"ר אייל צימליכמן).

3. רשתות חברתיות הן כלי רב עוצמה להעצמת המטופל ולהגברת המעורבות שלו בטיפול עצמי. גם הנתונים אשר נצברים ברשתות אלה הם רבי ערך, ותהליך של Crowdsourcing ואיסוף של מידע מהם יכול לשמש כבר כיום לקידום איכות הטיפול. בפאנל הוצגו כלים לכריית מידע מתוך רשתות חברתיות ברשת, אשר נמצאו יעילים בזיהוי תופעות לוואי לתרופות זמן רב לפני שעלו רמזים לתופעות אלו ממחקרי מעקב ומדיווחים לרגולטור (מתוך הרצאתו של ד"ר איציק ליכטנפלד).

הפוטנציאל של הטכנולוגיה לקדם את מעורבות המטופל ואת השפעתו על התהליך הרפואי חורג לכן משמעותית מהתקשורת מרחוק בינו לבין הרופא (מייל או טלה-רפואה). לכלים הטכנולוגיים החדשים יש פוטנציאל יוצא דופן להפוך את המטופל לשותף אמיתי בתהליך הטיפול ובשמירה על בריאותו. כמובן שתהליכים אלה אינם נעדרי מורכבות, ואף סיכון. מורכבות בהבנת צורכי המטופל וסיכונים מדיקולגליים, נדונו אף הם בפירוט (בהרצאותיהם של ד"ר טליה שץ-מירון ועו"ד ד"ר שי פוירינג). **

המסר המרכזי שעבר כחוט השני בין כל הדוברים הוא שאנו נמצאים מעבר לשלב של 'פוטנציאל עתידי', וכלים אלו הולכים והופכים לחלק מהמציאות היום-יומית גם בישראל. נראה שנידרש ללמוד כבר בעתיד הקרוב כיצד יש לרתמם באופן מושכל (וזהיר) לקידום איכות הטיפול.

האמור הוא דעתו האישית של הכותב ולא מייצג את עמדת הארגונים אליהם הוא משתייך.

** הרצאות הפאנל וההרצאות ממושבי הכנס יהיו זמינים בקרוב  לצפייה באתר החברה הישראלית לאיכות ברפואה.

נושאים קשורים:  דעות,  מעורבות המטופל,  טכנולוגיות מידע
תגובות
מלי
29.11.2012, 06:21

הרצאות הפאנל וההרצאות ממושבי הכנס יהיו זמינים בקרוב לצפייה גם ברשת החברתית-פייסבוק של החברה הישראלית לאיכות ברפואה. מוזמנים להצטרף לרשת
https://www.facebook.com/?ref=tn_tnmn#!/groups/qualitymed/