51% מעובדי מערכת הבריאות חוששים במידה רבה לדווח להנהלה שלהם על טעויות שאירעו להם במהלך עבודתם; כך עולה מסקר "תרבות בטיחות ארגונית", שערך האגף להבטחת האיכות במשרד הבריאות ושפורסם הבוקר (יום ג'). לפי הסקר, החשש העיקרי הוא מ"גישה מענישה, של הממונים כלפי העובד המדווח על הטעות או על האירוע החריג.

הסקר בוצע בשנים 2012 ו-2015 ומבוסס על שאלון ה-AHRQי(Agency for Healthcare Research and Quality) האמריקני - גוף המקיים סקרים שוטפים להערכת תרבות בטיחות במוסדות בריאות בעולם.

משרד הבריאות החליט על עריכת הסקר "כחלק ממדיניות כוללת של המשרד לקידום בטיחות הטיפול", נמסר. הכוונה היא "ליצור תרבות בטיחות לפיה עובדים ידווחו להנהלת בית החולים שלהם ולמשרד על אירועים חריגים וזאת על פי התפיסה לפיה מוסדות המובילים תרבות בטיחות פתוחה כבסיס ללמידה מערכתית, מגיעים לרמת בטיחות טובה יותר ממוסדות המתמקדים בחיפוש אחר אשמים". לדברי המשרד, "מדיניות זו מייצרת תפיסה של ארגון לומד, המסוגל להביט על הטעויות ולצמוח מהן לכדי הסדרת תהליכי עבודה בטוחים יותר".

שאלון הסקר הופץ לראשונה בשנת 2012 ושוב בשנת 2015, במטרה לבחון מגמות בזמן. בסקר השתתפו 36 בתי חולים כלליים בארץ. בשנת 2012 השיבו לשאלון 3,529 אנשי צוות - רופאים, אחיות, אנשי יחידת רנטגן ודימות, עובדי מעבדה ורוקחים. ב-2015 השיבו לו 2,586 אנשי צוות.

בשנת 2012 רק 43% מהעובדים דירגו את בית החולים שלהם כנוקט "גישה לא מענישה לדיווח על טעויות" לעומת 49% בשנת 2015

מהשוואת התוצאות בין השנים 2012 ל-2015 עולה, כי חל שיפור קל בהקשר לחשש מפני דיווח על טעויות. בשנת 2012 רק 43% מהעובדים דירגו את בית החולים שלהם כנוקט "גישה לא מענישה לדיווח על טעויות" לעומת 49% בשנת 2015. כלומר, החשש לדווח להנהלה על טעויות ירד ב-6%.

גישה "לא מענישה" נמצאה במודל הניבוי כתורמת ביותר לדיווח על אירועים חריגים. בשנת 2015, 72% מהמשיבים לסקר דיווחו לפחות על אירוע חריג אחד ב-12 החודשים האחרונים, לעומת 64% בשנת 2012.

עוד נמצא, כי למרות המאמצים לקידום איכות הטיפול ויצירת סביבה בטוחה למטופל, רק 67.4% מהמשיבים חשים כי סביבת העבודה שלהם טובה מאוד או מצוינת בנושא בטיחות המטופל. גם בדירוג זה חל שיפור קל - עלייה של כ-4% בהשוואה ל-2012.

המשרד מסר, כי שיפור מעודד הסתמן בתמיכת המנהלים לגבי בטיחות המטופל. הנבדקים הסכימו, כי מנהלי בתי החולים מייצרים אקלים עבודה המקדם בטיחות ומראה כי בטיחות המטופל בעדיפות עליונה. 67% מהמשיבים הביעו הסכמה ב"מידה רבה" ו"רבה מאוד" בשנת 2015, לעומת 64% הסכמה בשנת 2012. ייתכן כי עידוד ההנהלה הוא שהפחית את חשש העובדים מפני דיווח על אירועים חריגים, מסרו עורכי הסקר, והוסיפו כי יש לעודד מגמה זו.

הציון הנמוך ביותר בשנת 2015 התקבל בהקשר לרצף הטיפולי, מעברים וחילופי משמרות. 46% (ממוצע חיובי) בלבד הסכימו ב"מידה רבה" כי בחילופי משמרות ומעברים בין המחלקות מועבר מידע חשוב בדבר מצבו הקליני של המטופל. זוהי ירידה "תלולה ומדאיגה", מסרו עורכי הסקר, ביחס ל-2012, שבה השיעור עמד על 52%.

מרבית העובדים – 57% בממוצע – נכתב בדו"ח המסכם את הסקר, "חוששים במידה רבה ורבה מאוד מגישה מענישה לדיווח על טעויות ואירועים חריגים". מרכיב זה דורג כנמוך ביותר מבין מרכיבי הסקר ו"מהווה פגיעה קשה בגיוס הצוותים הרפואיים לפעילות מערכתית למען בטיחות הטיפול", נכתב.

לפי ממצאי הסקר, גודל בית החולים משפיע על רמות בטיחות הטיפול בארגון. בבתי החולים הקטנים ניכר כי רוב המרכיבים דורגו באופן חיובי יותר ביחס לבתי החולים הבינוניים והגדולים. בבתי החולים הגדולים תמיכת המנהלים בנושא בטיחות הטיפול נמצאה כנמוכה ביותר.

בחלוקה לפי מחלקות או יחידות, בולטים הדירוגים הגבוהים שניתנו בבית המרקחת, בשיקום ובפסיכיאטריה. הציון הגבוה ביותר לעבודת צוות בתוך המחלקה נרשם במחלקת טיפול נמרץ. במחלקות כירורגיה ניתן ציון גבוה יחסית לעבודת הצוות בין המחלקות וחילופי משמרות. לעומת זאת, הדירוג הנמוך ביותר נמצא בקרב עובדי המעבדה, רדיולוגיה, מלר"ד ומיילדות.

הבדלים מובהקים סטטיסטית נמצאו לגבי רמות הדיווח על אירועים חריגים ב-12 החודשים האחרונים למועד הסקר. אחוז גבוה של המשיבים במחלקת שיקום ורפואה דחופה, ולאחריהם פנימית ופסיכיאטריה, דיווחו על לפחות אירוע אחד שהתרחש ב- 12 החודשים שחלפו. האחוז הנמוך ביותר של הנבדקים שדיווחו על לפחות אירוע חריג אחד בשנה החולפת הם עובדי בית מרקחת ורדיולוגיה.

עוד ציינו עורכי הסקר במסקנותיהם, כי "ייתכן שעובדי המעבדה והרנטגן והרוקחים מסוגלים יותר להיצמד לשיטות ונהלים בעבודה לעומת עובדים הבאים במגע עם המטופלים, כמו רופאים ואחיות, ועובדים הבאים במגע יומיומי עם מטופלים. אלו מתקשים יותר ביישום הנהלים בעומס ומורכבות עבודתם ובזמן שמעניקים טיפול ישיר לחולה ולמשפחתו והם נתקלים יותר בבעיות בנושא בטיחות המטופל".

בין ההערות שסיפקו משתתפי הסקר ושצוטטו בדו"ח:

  • "מצוקת כוח האדם היא מהגורמים העיקריים לפגיעה בבטיחות המטופל"
  • "הייתי שמחה אם הייתה שליחה לקורסים על חשבון בית חולים על מנת ללמוד יותר ולרכוש ידע".
  • "אחת הבעיות הקשות בבטיחות בבית החולים הם רופאים ואחיות לא מספיק מיומנים. הרבה טעויות הם של רופאים שלא מכירים את התרופות, את החולה והנהלים. יש טעויות של אחיות צעירות וחסרות ניסיון, יש בבית החולים מנגנון של ניהול סיכונים, אלא שהוא לא יודע על רוב הטעויות".
  • "לפי דעתי בטיחות המטופל, טעויות או אירועים חריגים תלויים ומושפעים רבות מאוד מיחסים בין אישיים בין אנשי צוות, מתרבות פנימית של יחסי אנוש במחלקה".
  • "במקום לעבוד בשיתופיות וביקורת בונה ישנה המון ביקורת שלילית העוברת לפסים מאוד לא נעימים ולא מקצועיים. במקום שנעריך אחד את השני בתור סגל רפואי הנותן שירות למטופל - יש המון חוסר פרגון ואף זלזול בין אנשי הצוות ומשם מתחילה "הנפילה" של בטיחות המטופל".
  • "הבעייתיות במחלקתנו היא במכשור ישן ומיושן וסביבה פיזית חוסר מקום ובעיות תכנון מבניות".
  • "הבטיחות היא עקב מבנה ישן ורעוע".
  • "ציוד מיושן או לא מותאם. בית חולים מהווה גורם נוסף לטעויות וגם דורש זמן אחות רב יותר לתפעול על חשבון זמן המטופל. יש לתת הדעת להחלפת ציוד."

ד"ר ענת עקה זוהר, סמנכ"ל איכות, שירות ובטיחות הטיפול במשרד הבריאות מסרה, כי המשרד הגדיר את סוגיית בטיחות הטיפול כנושא שבמיקוד מערכת הבריאות ואחד מהיעדים המרכזיים בפעילות המשרד. לשם כך, מסרה, נבנה "מודל תקצוב לאומי" להגברת בטיחות הטיפול בבתי החולים הכלליים. הוא יופעל בשנה הקרובה.

"המשרד ימשיך בקידום תרבות הבטיחות בבתי החולים במטרה לייצר למידה ארגונית בכלל, ולמידה מטעויות בפרט הן של הצוותים המטפלים והן ברמה הלאומית למען שמירת על שלומם ובטיחותם של המטופלים", מסר משרד הבריאות בתגובה למצאי הסקר. כחלק ממגמה זו וכדי לאמוד את השיפור בתחום – יופץ מעתה הסקר, כשגרה, אחת לשנתיים בבתי החולים ויורחב גם לבתי החולים הפסיכיאטריים והגריאטריים".

הדו"ח המלא