דיון ער התפתח בימים האחרונים באתר בשאלה "מתי להפסיק לעסוק ברפואה?" הסוגיה עלתה בעקבות דיווח באתר שלנו על דיון דומה שהתפתח באתר האמריקני Medscape. מהתגובות שכתבו רופאים רבים לכתבה, עולה בבירור כי הנושא מעסיק רבים מהם.
עוד בעניין דומה
רוב הרופאים המגיבים סבורים שיש לנקוט באמצעי בקרה לכל אורך תקופת עבודתו של רופא בישראל ואף לקיים מבחן קוגניטיבי, גם כאשר מדובר ברופאים מבוגרים שממשיכים לעסוק בייעוץ בלבד.
הנה מבחר אקראי מהתגובות שהצטברו עד כה:
הפרופסור אמריטוס בנימין מעוז (פסיכיאטריה) שמעיד על עצמו כי הוא בן 83 ועדין עוסק ברפואה, סבור שרופא מזדקן צריך להיות בעל ביקורת עצמית ולא להתבייש להגיע למסקנה שעליו לפרוש, וגם לא להתבייש להתייעץ ולהתעדכן אצל רופא צעיר.
ד"ר דוד פרץ סבור כי מצופה מהרופא שיחוש, על פי תגובות הסובבים אותו ותגובות מטופליו, את מידת התפקוד שלו, וכאשר יחוש כי רמת התפקוד שלו יורדת, עליו להסיק מסקנה מתבקשת במצב כזה: להניח את הסטטוסקופ. עם זאת, בסוגיה של אבחון קוגנטיבי לעוסקים בתחום: כן או לא - הוא מבקש להשוות בין כולם: מנהג המונית ועד נשיא המדינה.
פרופסור א. גולדהמר סבור כי כאשר מדובר ברופאים בעלי נגיעה ישירה לתוחלת החיים ולאיכות חיי מטופליהם, יש לקבוע גבול עליון לגיל שבו יותר לאותם רופאים לעסוק במקצוע שלהם.
ד"ר עוזי רביב סבור כי בתקופה שבה יש מחסור ברופאים ראשוניים, יש מקום לאפשר לרופאים מבוגרים, שמסוגלים לכך, להמשיך לעבוד, אך גם הוא מחייב מבחן קוגניטיבי, אם כזה יידרש.
ד"ר דב בריקנר כתב: "רופא שרוצה לעסוק ברפואה רשאי לעשות זאת בכל גיל. מערכת שמעסיקה רופא מבוגר נדרשת לעירנות להתנהגות חריגה ויש להפנות, במקרה הצורך, את הרופא לאבחון ולהערכת כשירות. אפשר להיעזר לשם כך בשירותי הרפואה התעסוקתית".
לתגובות נוספות ולהוספת תגובה משלכם בדיון המקוון